מקור השם ירושלים של זהב

"הלכה (רחל) ונישאה לרבי עקיבא

בימות החורף היו ישנים במתבן, היה מלקט תבן מתוך שערותיה,

אמר לה: אלמלי היה בידי הייתי נותן לך ירושלים של זהב"

(מסכת נדרים, דף נ', עמוד א')

 

מקור השם "ירושלים של זהב"

הרבה לפני שנעמי שמר הפכה את הביטוי "ירושלים של זהב" לשגור בכל פה, המשמעות שלו הייתה שונה לגמרי.

"ירושלים של זהב" היה תכשיט – ככל הנראה, כתר מוזהב בצורה של חומה, שענדו אותו נשים יהודיות ועשירות בערך 2000 שנים לפני שנכתב השיר שלא היה רחוק מלהחליף את ההמנון הרשמי של מדינת ישראל.

הציטוט למעלה, ממסכת נדרים, מתאר חלק קטן מסיפור אהבתם המופלא של רבי עקיבא ואשתו, רחל.

רחל, שהייתה ביתו של כלבא-שבוע, אחד האנשים העשירים בתקופה זו, התאהבה ברבי עקיבא העני, שעבד כרועה צאן אצל אביה.

רחל, שהיה לה חשוב להינשא ללומד תורה, נישאה לרבי עקיבא, לאחר שהבטיח לה כי ילך ללמוד תורה בבית המדרש.

אביה של רחל, שהתנגד בתוקף לנישואיה של ביתו לבחור עני ובור, החליט להתנכר אליה, נדר לנשל אותה מירושתו, גירש אותה מביתו ושלח אותה להתגורר בעוני מחפיר יחד עם רבי עקיבא.

באחד הימים בשגרת חייהם הקשה, רבי עקיבא בגילוי לב, הוקיר תודה לאשתו על מסירות הנפש שלה ועל הקורבן שהקריבה כדי להיות איתו, ואף אמר לה שאם רק היה יכול, היה מעניק לה את "ירושלים של זהב" ובכך יצר את אחד הקישורים המדהימים במקורות שבין הכרת תודה ותכשיטים.

הכרת הטוב – מה נברך?

כנראה שהקשר בין הכרת הטוב ותכשיטים היה הדוק עוד בתקופת רבי עקיבא, ונשאר כך גם בימינו.

כשאנחנו רוצים לברך מישהו אהוב ומודים לו על הטוב שעשה בחיינו, אנחנו צובעים אותו בצבעים יפים יותר, ואפילו מצליחים להפוך אותו ליפה יותר בעינינו ובעיני עצמו, או למעשה, אנחנו עושים בדיוק את מה שתכשיטים נועדו לעשות…